 |
| מונטנגרו ג'יפים |
אנחנו במונטנגרו יחד עם הג'יפים של מדרפט קמנו בבוקר אכלנו (חלק חשוב מאוד בטיול) והמשכנו צפונה, דרך עמק הזטא ונהר הזטא המתחבר לנהר הטרה שנפגוש ביום המחרת.
בדרך אנחנו פוגשים סלעים צבועים בלבן, ועמודים עם לוחית לבנה. מה פשר הסימונים הללו? במסגרת הרפורמות הנערכות במונטנגרו מאז הכריזה על עצמאות, מתקייםן תהליך של פרצלציה, חלוקת האדמות לאזרחי המדינה, באמצעות הצהרה וסימון של האזרחים את שטחי הקרקע שלהם, בהצלבה עם תצלומי אויר של היום ושל פעם, לפני הלאמה בתקופה הקומוניסטית של טיטו...
שמורת הדורמיטור
אנחנו מטפסים לכיוון שמורת הדורמיטור, זהו רכס הרים אדיר, שעצי אורנים תלויים על מצוקיו ויערות אשוחים ואשוחיות גדלים בעמקיו. וביניהם אגמים רבים פזורים כמו עינים תכולות וצלולות. רוב האגמים נוצרו כתוצאה מגלישת קרחונים ולכן האגמים אינם גדולים מאד, אך מאד עמוקים.
הנוף הקרסטי, הרים מסלע גיר המנוקדים בדולינות קטנות וגדולות, כמו קערות המכוסות במרבדי עשב ירוקים או בפרחים, היוו פתיחה מבטיחה לימים הבאים.
סנקהנסענו לאורך נהר הסושיצ'ה, פגשנו כפרים קטנים בדרך, ועצרנו בכפר פרביש לבקר בביתה של סנקה.
לסנקה שני ילדים גדולים, החיים בסרביה. היא נוסעת בחורף לבקרם ובקיץ חוזרת לבית הקיץ שלה בהרים, שם היא קוצרת את העשב, מטפלת בגינה, מכינה ריבות דבש ויינות שיכר.
הסליבוביץ' שהגישה לנו לא היה להיט, אבל השיכר והדבש היו נפלאים.
בהמשך הדרך לעירת הסקי ז'בליאק, כבר פגשנו קטונים שהם בתי קיץ של האכרים, בהם בני המשפחה מבלים את חודשי הקיץ, קוצרים את העשב ומכינים ערימות שחת מדהימות (סטוז'ינות) מכינים מזון לקראת החורף וגם למכירה בשוק הקרוב, ממש כמו הנמלים.
לקראת שקיעה הגענו לז'בליאק השוכנת בגובה 1,500 מטרים ומוקפת בפסגות של 2,000 מטרים ויותר. בדורמיטור למעלה מעשרים פסגות שגובהן מעל אלפיים מטר, ואלה היו יעדי הטיול שלנו ביומיים הקרובים.
 |
| נוף מקומי - מונטנגרו |
 |
| אך הקריסטל.... |
